יום חמישי, 8 במאי 2014

שיחה באישון לילה

כל מרחק הוא מרחק הליכה אם תלך מספיק זמן. (סטיבן רייט)


הכניסו אותי מכניסה צדדית, דרך מסדרונות אפלים, שלא יראו שצוות הישיבה לא יגלה. החדר קטן וחם. התלמידים חמקו פנימה אחד אחד. מה נגיד אם המדריך יבוא? דיון קצר האם צריך לנעול את הדלת כן או לא. הוחלט שכן.

הם הזמינו אותי, כעשרה תלמידים שהחליטו שנמאס להם לדון על הנושא והגיע הזמן לשמוע דברים ממי שחווה את הדברים על בשרו. למרות השעה המאוחרת והמקום המרוחק החלטתי להגיע. הערכתי אותם על הכנות והיוזמה.

פחדתי מהחתרנות, אבל הרגשתי שיכול להיות שהיוזמה תסוכל מצד הצוות הפוחד לשווא.

סבב מסכים לא מסכים,
הומואים בוחרים להיות הומואים.
הומואים מגעילים אותי.
אני מכיר הומואים הכירות אישית.
אי אפשר להיות הומו ודתי.

סיפרתי להם את הסיפור האישי שלי, יצא לי לספר את הסיפור בפני מבוגרים דתיים או בני נוער חילונים, אף פעם לא בפני בני נוער דתיים. הרגשתי שהם רוצים לשאול את השאלות שלהם, וזירזתי את הסיפור.

ואכן השאלות הגיעו, דת, חתונה, חברה, פחדים.

היה לנו דיון הלכתי לא קצר, היו דברים שהסכמנו יותר וכאלה שפחות. מדוע אין רבנים שמסכימים להתעסק בזה בצורה מסודרת, הייתה השאלה העיקרית עליה הסכמנו.
מקום הפרט מול החברה, מקום הדת מול הקהילה. אחד שאל מדוע הוא צריך לסבול בגלל המצעד? שאלתי מה זה לסבול. והוא אמר שגברים הולכים בלי חולצה, וזה מפריע לו.
אמרתי שזה לא הייתי מגדיר סבל, מקסימום אל תסתכל. שיורקים עליך ברחוב זה סבל, לפחד שירביצו לך, זה סבל. שיזרקו אותך מהבית או מבית הספר רק בגלל שלא יודעים איך להתייחס אליך זה סבל.
אבל המצעד גם היה נושא לדיון, מה יותר מתאים ומה פחות ומה יעזור לקבל תמיכה מהקהל ומה לא יעזור לקבל זכויות.

היה קשה לפעמים לדבר חבר'ה חדורי מוטיבציה ועניין, שאלו שאלות והקשו קושיות, נכנסו אלו בדברי אלו. התרשמתי מהכבוד ההדדי, גם כשהם לא הסכימו הם דיברו יפה, נתנו לי את מקום שלי לענות תשובות גם אם לא היה להם פשוט לשמוע אותן.

חשבתי לעצמי איזה חבל שהמורים שלהם לא רואים אותם כך. איזה חבל שהמורים שלהם לא מעודדים אותם לתפוס יוזמה. אולי הם בעצם כן, עבדה שהם הזמינו אותי, אבל יש עוד 303 תיכונים לבנים ולבנות בארץ היכן הם? ואם המורים היו יודעים על השיחה הזו איך הם היו מגיבים?

באחת עשרה בלילה לאחר אחרי כמעט שלוש שעות מרתקות. שמעתי אתה צודק.
אמרתי להם שיהיה לכם ברור, זה שקשה לכם עם להט"בים זה לא קשור לדת זה קשור לחברה שבה גדלתם, כשאתם רואים בחור הולך יד ביד עם בחורה, הלכתית זה יותר חמור מאשר גבר שהולך יד ביד עם גבר, למה זה מפריע לכם וזה לא?
גדול המתווכחים, עצר ואמר אתה צודק.
הסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי. איזו כנות מדהימה!

יצאתי החוצה דרך המסדרונות האפלים שכבר הספקתי לשכוח אותם, אל אור פנסי הרחוב.
את החוויה הזו אזכור להרבה זמן.



תגובה 1:

  1. חבר מקבוצה הסודית8 במאי 2014 בשעה 18:52

    אני מצדיע לך וגאה בך.

    השבמחק

תודה :)
ויום מצויין