איש אחד, אולי נחמד

אני כותב בדיחות למחייתי, אז אם אני חושב בלילה על בדיחה אני מיד רושם אותה כדי לא לשכוח. אבל אם העט רחוק ואין לי כוח לקום, אני משכנע את עצמי שהבדיחה לא מצחיקה. (מיטש הדבורג)

לעמוד הפייסבוק שלי

אדם אחד, אני בטוח שהוא נחמד מאוד בחייו הפרטיים, במיוחד מתוקף היותו עובד עם בני נוער, כתב בדף הפייסבוק שלו,  "אדם שהולך לאכול במקדונלד'ס הוא בן אדם סוטה, כתוב על זה בתורה שזו תועבה, אסור לספור אותו למניין." לא, לא מדובר במישהו מהציבור האולטרה קיצוני, פרסם את זה מישהו משלנו, מישהו מבית תורה ועבודה, ואהבת לרעך כמוך ושאר הסיסמאות, אני מכיר אותן היטב, גם אני הייתי בבני עקיבא.

טוב, הוא לא אמר את זה על אוכלי טריפות. הוא אמר את זה על בועלי נידות. הוא אמר "אם חניך בתנועה לא יודע בוודאות שאימו הולכת למקווה עליו לנתק איתה קשר וגם עם אביו, אם הורה היה מספר לי על כזה דבר, הייתי פוסק לו לשבת על הילד או הילדה שבעה, נשים כאלה מגעילות אותי. הן הורסות את הצביון היהודי של המדינה"

טוב, הוא לא אמר את זה על אוכלי טרפות, גם לא על בועלי נידות, הוא אמר את זה על נוסעים ברכב בשבת. "אנשים האלה מנסים להשתלט על התקשורת בארץ ישראל, בכדי לתת לחוטאים לגיטימציה, כל הזמן יש כתבות בנושא, גם על נסיעה ברכב פרטי וגם על תחבורה ציבורית." גם ציטוט הוא הביא "מחלליה מות יומת, מה לא ברור? מי שמחלל שבת צריך להרוג אותו. ועדיף שיהרוג את עצמו."  לא, לא אני לא מדבר על שכונות מסוימות בירושלים שזורקים אבנים על מכוניות שנוסעות בשבת באזור הם קיצוניים הם פורעים, הם לא "משלנו". אני מדבר על מחנך בישיבות שאתם שולחים את הילדים שלכם אליהם, ובתנועות הנוער שהם מבקרים בהן כל שבת.

ויש אי שקט באוויר. זזים קצת על הכיסא, זה מה שהילד שלי שומע? זה מה שמחנכים אותו?

טוב, ארגיע אתכם, הוא לא אמר את זה: לא על טריפות לא על נידות ולא על מחללי שבתות, הוא כתב את זה על הומואים.

אהה, פתאום זה בסדר. הומואים זה משהו אחר.

ואתם יודעים מה ההבדל? מה באמת ההבדל?

ההבדל הוא הצביעות, אנשים שמרשים לעצמם לא לנהוג כבוד בבן אדם אחר רק על רקע נטיותיו המיניות, הם לא עושים זאת כלפי אחרים. ובואו נודה על האמת גם אם לא היו מצעדים, בקשת זכויות ודיווחים בתקשורת, היה להם קשה לחשוב על אמפתיה בנושא הזה. כל הדברים שמסביב רק מספקים תירוצים, להפרחת גידופים ונאצות.

כמו למשל התגובות מאת אנשים נורמטיבים שכתבו על הפוסט שלו והוא לא טורח למחוק.

"וכל הומו שמצהיר שהוא כזה ... נקרא רשע הרי שלא רק שמותר ללעוג ולפגוע בו אלא שמצווה לעשות כן"

"הומו דינו מוות"

"אל תחפש היתרים לסיפוקים שלך יא חתיחת גועל נפש" (שגיאה במקור)

כנסו לנעליו של נער בן שש עשרה, שמתלבט או לא מתלבט בזהותו המינית, זה מה שהוא צריך לקרוא/לשמוע/ללמוד? זה מה שהיית רוצה שהילד שלך יקרא?

עלינו לחפש בפנים, מה באמת מפריע לנו, להיות כנים עם עצמנו, ולהודות בטעויות. לזכור שלמילים שלנו יש משמעות ולהבין שיש שונה ויש לו רגשות.

דיברתי עם חבר, אדם חכם שאני מאוד מעריך, והוא הודה בכנות, "אולי הבעיה היא בעצם אצלי" ואז הוא הוסיף במהירות "אבל עדין אני נגד." 
ואני עניתי "אתה מבין שהבעיה היא אצלך ואני הוא זה שנפגע?"

לעמוד הפייסבוק שלי