כשאני שואל אותך "מה שלומך?" אני לא באמת מצפה לתשובה
מפורטת, אם תתחיל להתלונן... אני לוקח חמישה עשר כדורים כל יום, אני אתחיל להסביר
לך על כל אחד מהם.
(יודי ז"ל, בהיותו בן 85)
ביום רביעי שעבר, הלכתי עם איתן לטיול בעיר העתיקה, החלטנו ללכת לבית
השרוף, תמיד רציתי ללכת ואף פעם לא הייתה לי הזדמנות טובה, ואין כמו קצת חורבן
הבית לפני פורים. בדרך, גבר ואישה, זוג תיירים איטלקיים שגרים בשוויץ, שאלו אותנו
איפה הכותל. אז הראנו להם את החומה הרחבה מבית ראשון, לא במקום הכותל, בנוסף.
טיילנו קצת ביחד, והזמנתי אותם אלינו לארוחה שארגנו. סתם הומואים דתיים שאוכלים פיצה
לפני הצום, מה מיוחד בזה?
ואז הבנתי את האירוניה: הזמנתי זוג איטלקים לערב פיצה.
בתורם, הם הזמינו אותי למחרת לטייל איתם באזור השוק, בגשם. כלומר הם
לא תכננו את הגשם הם פשוט בחרו לבקר בארצנו השחונה בשבוע היחיד בערך שהיה גשום. היה
מעניין, והשווינו בין דתות. הייתי צריך למהר, מכיוון שהייתי צריך להכין אוכל ליום ריענון של חוש"ן שהיה לי למחרת ביום שישי. כן, ביום שישי ערב שבת זכור.
יום הריענון של חוש"ן, זה כמו ריענון נהיגה רק הפוך לגמרי, ויש הרבה
יותר אוכל. סיפרנו על חוויות שהיו לנו בהתנדבות, כגון מורים שמשתתפים יותר מידי, תלמידים
שמשתתפים פחות מידי.
סיפרתי שכבר בפעילות השנייה שלי שמו אותי אחראי פעילות, דבר ממש לא
אחראי לעשות. היו לנו שני סבבים, בסבב הראשון היו שני צוותים ובשני צוות אחד. ערב
לפני אחת המתנדבות חלתה והודיעה לי שהיא לא מגיעה. ארבעים דקות לפני ההרצאה
הראשונה המתנדבת השנייה הודיעה לי שהיא הלכה לאיבוד וגם היא במרחק של שעה נסיעה
לפחות.
אספתי את שלוות רוחי, והתחלתי להשתגע. בסוף הייתה לנו פעילות מצוינת.
זו שאיחרה קפצה בין הכיתות, ולתלמידים הייתה שמחה וששון.
אחד מהדברים שהעבירו לנו היה משחק על מושגים הלהט"בים. למשל, מי
כתב את הספר "תמונתו של דוריין גריי"? אוסקר ווילד היה הסופר, מסתבר שהוא
היה גם הומוסקסואל.
זה מזכיר לי שלפני שבועיים, אבא שלי הראה לי סרטון ביוטוב ששעשע אותו,
אני אמרתי לו: אתה יודע שהשחקן הזה הומו, והשחקנית הזו לסבית, וכו' בקיצור חצי
מהצוות, הוא לא ידע את זה.
בכל מקרה אמרתי לעצמי שאני צריך לקנות את הספר, אז הלכתי לחנות יד
שניה שידעתי שיש להם אותו. בדרך נזכרתי שאני צריך בולים. בעצם, גם את הבולים הייתי
צריך בשביל ספר, כלומר לשלוח צ'ק על ספר "שתיקת החרדים" שקניתי יד שניה.
אז נכנסתי לדואר ושם אני רואה שני חברים שלי, איתן ואיתן, שאני מכיר
מהבית הפתוח בירושלים כלומר איתן אחד אני מכיר את השני פגשתי פעם ראשונה באותו
יום. דיברנו על פרויקטים שונים. הם עזרו לי אני עזרתי להם, ואז נזכרתי שאני חייב
לזוז, להספיק לחתום אבטלה בלשכת התעסוקה, שזה שם די אירוני, כשחושבים על רוב
האנשים שם.
אחרי שחתמתי אבטלה, מיהרתי לחנות, ואכן היה להם את הספר, קניתיו, ובדיוק
כשהוא סיים להעביר את כרטיס האשראי, ולהתחיל איתי, אני חושב, אני לא בטוח, ראיתי
ספר של אפרים קישון. ואיך אפשר להגיד לא לספר של אפרים קישון ורק בשלושים שקלים.
הוא העביר שוב את כרטיס האשראי שלי, ונתן לי עוד כרטיס ביקור של החנות.
הגעתי הביתה והתחלתי לקרוא את הספר הנהדר, קישון במיטבו. זה קורה לי לפעמים
שאני קורא ספר או רואה סרט ואז במקרה מופיע משהו רלוונטי אלי בדיוק, כמו עיר שאני
נמצא בה במקרה או משהו שעשיתי באותו יום, לתדהמתי הסיפור השלישי היה "האם
אנחנו באמת שמחים בפורים?" אמרתי לעצמי, זהו, על זה אני צריך לכתוב השבוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה :)
ויום מצויין