תהלה אספרה

המכונאי שלי אמר לי, "לא הצלחתי לתקן את הבלמים, אז הגברתי את הצופר שלך."- סטיבן רייט

הצטרפתי לטוויטר, נרשמתי לכל מיני אנשים מצחיקים, ולכל מיני אנשים שחושבים שהם מצחיקים, זה דורש המון השקעה לעקוב אחרי כולם. זה כמו פייסבוק רק יותר משעשע. בין זה, לבין לבדוק מה קורה בפייסבוק וקצת בצאט שם,  וואטסאפ ללא הגבלה, להתכתב עם כמה אנשים וכמה קבוצות. יש גם הודעות רגילות בין שיחות הטלפון. וכמובן לא לשכוח, מיילים. אחרי כל זה, נשאר לי קצת זמן למשפחה ובעיקר להורים.

בגלל זה שמחתי מאוד כשאימא שלי הציע לי להצטרף אליהם למפגש של תהל"ה. שזה ארגון עם מפגשי תמיכה להורים עם ילדים להט"בים. בהתחלה חשבנו זה יהיה מפגש קטן רק של הקבוצה שלהם, הדתית, אבל פתאום, הבנו שלא.

הם השקיעו, הביאו מרצה, ממוחית לגנטיקה. לדבר על השאלה אם הומוסקסואלית היא דבר מולד או נרכש.

הגענו למקום אחרי כולם, הצצתי פנימה והיו מעל מאה חמישים משתתפים, הורים וילדים שהגיעו לשמוע את ההרצאה. זה היה הדבר ראשון שהרשים אותי. העוצמה. הדבר השני היה המחיר. שאלו את אימא שלי "הוא (כלומר אני) מהקהילה?" ומכיוון שכן, אני נכנסתי בחינם. האם זו סוג של אפליה מתקנת? מסתבר שלא, אבא שלי שאל למה ההורים צריכים לשלם והוא (כלומר אני) לא. והאישה בדלפק אמרה בקולה הענוג והצרוד, "בגלל שזו אשמתכם. סתם, סתם, סתם."

ובאמת המרצה כבר בחלק הראשון של ההרצאה, אמרה שמי שחושב שהומוסקסואליות היא דבר נרכש, ותלוי בהורים טועה ובגדול.

מכאן היא עברה להסבר עלDNA  והתפתחות העובר בשלביו המאוד מוקדמים. ולספר המון בדיחות על חשבונם של הגברים. משום מה הנשים בקהל צחקו יותר.

מסתבר שכל עובר הינו נקבה עד שיוכח אחרת. וזה קורה בשבוע השישי בערך, שאז הדבר הזה שאחראי על התהליכים ההם מעביר את העובר למצב זכרי, ואז ההוא שאחראי על משהו, מיצר טוסטרון. שבין השאר משנה את הצורה שהמוח בנוי.

אני לא זוכר את כל המונחים.

הטוסטרון הוא הורמון וכמו כל הורמון אחר יש לו רצפטור שאמור לקלוט אותו למקום שאליו הוא מיועד בגוף. ואם יש עודף טסטרון או חוסר רצפטורים במוח, הוא לא ישתנה או ישתנה פחות והנה נוצר לנו עובר הומוסקסואל באזור השבוע השמיני להריון. (לסביות גם כן נוצרות בגלל הטוסטרון שמסתבר שיש לכולם)

יש גם כמה ביטויים מבלבלים ומסובכים בלטינית. או יוונית. או משהו כזה.

לפי ההסבר הזה, שהיה בנוי מצוין, סיסג'נדרים, הומוסקסואלים, אינטרסקס וטרנסג'נדרים (עכשיו תורכם להיות מבולבלים ולא להכיר את כל הביטויים) הם בעצם נקודות על סקאלה.

אין לי ספק שהיא צודקת, אבל לא נראה לי שזה ההסבר היחיד. כמו שהיא הסכימה בסוף ההרצאה בשלב השאלות מהקהל. המוח יכול להשתנות גם בשלבים מאוחרים יותר על ידי חוויות חזקות.

היא העלתה דילמה מוסרית, שוב בעקבות שאלה מהקהל. לפי התיאוריה שהיא הציגה ניתן לזהות הומוסקסואלים מבטן אמם, האם יהיה נכון לעשות את זה? מה עלולים לעשות הורים עם המידע הזה?

בסיום הערב אבא שלי שאל אותי אם אני מרגיש שהיה לי שווה להגיע. אמרתי שכן, ולעצמי ניתחתי את הסיבות:

לבלות עם ההורים שלי ערב ועוד בנושא הזה.

לראות את ההורים הרבים שהיו שם, במין מפגן כוח סולידריות שקט.

לשמוע הרצאה מעניינת.

רגע השיא מבחינתי היה כשהמרצה התחילה לדבר על הכישרונות המיוחדים של ההומואים ולסביות, וכמה שהם יותר מוכשרים מהאדם הממוצע. אבא שלי חייך מאוזן לאוזן, ולחש לי "אתה רואה? אתה באמת יותר מוצלח!"