הבית היהודי

אז השבוע היה בלגן שלם עם בנט, הבית היהודי ועם ההצבעה בעד ונגד נושאים הקשורים לזוגיות חד מינית. ואני אדם שלא כל כך מעורה בפוליטיקה. כל כך לא מעורה, שפעם הייתי מתעדכן במה שקורה בארץ דרך תכניות הסטירה. היום המצב יותר טוב, היום גם תכניות סטירה אני כבר לא רואה.

ולכן כששאלו אותי על דעתי בנושא הנ"ל השתמשתי בטכניקה הידועה של בריחה מהנושא. יש אומנים שפיתחו אומנויות בריחה שונות, שהותאמו במיוחד לשאלה שעליה הם נשאלו. לפי דעתי הודיני היה מחלוצי התחום ואת טכניקת ההיחלצות מכותונת משוגעים הוא פיתח לאחר שחברים שאלו אותו מה דעתו על המצב הסוציו-אקונומי המשוגע הזה. והוא בתגובה אמר זה כמו להיחלץ מכותונת משוגעים. הנה אני אראה לכם.

מה שהשאיר את חברים משועשעים עם הלקח הבא: לא לשאול שאלות שאיכשהו כוללת אזיקים, קופסאות, ואת מפלי הניאגרה.

טכניקה נוספת שקראתי עליה היא איפה שהוא ואני לא זוכר היכן, היא להשוות הכל למצב של הוויקינגים. כי כולם יודעים על הוויקינגים, אבל אין להם מושג מה באמת קרה שם. כך שאם תשנה את הנושא בצורה חלקה מספיק תוכל לסובב את השאלה בחזרה ולשאול, אז מה לדעתך הוויקינגים היו אומרים על מתן זכויות לזוגות חד מיניים.

אופס. וזו אותה טעות שעשיתי בשיחה המדוברת. כי כשמשנים נושא צריך לזכור לא לחזור איך שהוא לנושא המקורי, תמיד להתרחק ממנו, כמו קיאק שלאט לאט נסחף עם הזרם, כי משהו לא החזיק טוב את המשוט, ואני לא רוצה להצביע על אשמים, אבל אם היו מביאים עוד משוט כמו שאני הצעתי זה לא היה קורה. ובסוף הבאנו רק משוט אחד. והיינו קיאק חד משוטי.

אופס, פה הקורא חד האבחנה, יעשה את הקישור ויגיד אה, חד משוטי –חד מיני, אז מה באמת דעתך בנושא.

ואני חייב לברך את הקורא חד האבחנה. לא שאני חס וחלילה מזלזל בקוראים שהם לא שמו לב לזליגה של הנושא גם אתם אנשים חשובים ויקרים. אבל איזה שפיצים הם אלו שכן שמו לב. אתם ראויים ממש לטפיחה על השכם. ממש מדליה. איך הצלחתם לשים לב? אתם תמיד כאלו שמים לב לפרטים הקטנים? אתם אוהבים שמדברים עליכם? כי רוב האנשים אוהבים שמדברים עליהם. וזו גם דרך נהדרת לשנות את הנושא. עם מצאתם טוויסט קטן שמפנה את מוקד השיחה מהנושא המדובר. אל חייו האישיים של השואל, ובמיוחד אם זה מאיר אותו באור חיובי. הוא יעדיף את הנושא החדש. אך אם המעבר יהיה מוצלח מידי, במהלך השיחה הוא יעצור ויגיד: רגע, רגע אתה מתחיל איתי? מה אנחנו זוג חד מיני? אז מה דעתך בנושא?

ואתה תעצור ותגיד אני אספר לך סיפור. סיפור זה תמיד טוב, כי אנשים נשבים בקיסמו של הסיפור במיוחד אם יש שם שדון ושלוש משאלות, ושוב הם שוכחים את הנושא. ותמיד מוסר השכל, שאם הוא לא יבין אותו, תוכל להגיד תחשוב על זה ותחזור אלי. ואז אתה מתרחק כולך מאושר מעצמך. ואז משהו ישאל אותך למה אתה כל כך מחייך. ואתה תגיד אני אספר לך סיפור, ותחזור על הסיפור שסיפרת לחבר הקודם: פעם חבר שאל אותי מה דעתי לגבי שחרור המחבלים עבור החזרת שלושת החיילים החטופים. אמרתי לו שאני לא יודע. הוא אמר "איך אתה לא יודע זה נושא חשוב". אמרתי זה אכן נושא חשוב אך אין לי שום מידע בנושא. אני לא יודע מה מצב החיילים ומי הם המחבלים המשוחררים וכו' אם אין לי מספיק מידע איך אני יכול להחליט ולשפוט?

וזה גם מה שהייתי אומר לבנט, והבית היהודי. ואם הוא לא יבין, אני אגיד לו: "אז תחשוב על זה ותחזור אלי."